סוגי עטלפים בישראל, טבלת מינים נפוצים ומה החוק מתיר בהרחקת מטרד

בישראל רשומים כ-33 מיני עטלפים, מהם 32 מיני עטלפי חרקים ומין יחיד של עטלף פירות. הכרה מדויקת של סוגי עטלפים בישראל היא תנאי הכרחי לכל החלטה הנדסית בשטח, מפני שמין אחד נמשך לעצי פרי ומכתים חזיתות ומרפסות, ומינים אחרים מחפשים חלל אפלולי וקבוע בגג רעפים או בארגז תריס.

כל המינים האלה מוגנים בחוק, ולכן הפער בין זיהוי נכון לזיהוי שגוי הוא הפער בין הרחקה חוקית לבין עבירה פלילית. מגנור הדברה אלקטרונית מפתחת ומייצרת בישראל מערכות הרחקה אלקטרוניות שמטרתן להוציא את בעל החיים מהמבנה בלי לפגוע בו, ומטעם זה החלק הראשון של כל פרויקט הוא סקר זיהוי ולא התקנה.

המאמר מרכז את המידע הנדרש למי שמנהל מבנה, בין אם מדובר בווילה פרטית, מבנה ציבורי, מתקן חקלאי או מתקן תשתית, לצורך קבלת החלטה מבוססת על עובדות ולא על ניחוש.

מיני עטלפים בישראל וטבלת המינים הנפוצים במפגש עם מבנים

מבין 33 המינים הרשומים בארץ, רק חלק קטן מגיע למפגש קבוע עם בני אדם. רשות הטבע והגנים מציינת כי מרבית מיני עטלפי החרקים בארץ נמצאים בסיכון או בסכנת הכחדה, בעיקר בשל פגיעה בבתי גידול, איטום מערות, הפרעה במסתורים ושימוש היסטורי ברעלים. המשמעות התפעולית פשוטה. מושבה שמתגלה בגג של מבנה ציבורי או בווילה עשויה להיות מושבה של מין בסכנת הכחדה, וכל טיפול שאינו הרחקה בלבד הוא הפרה של החוק ופגיעה באוכלוסייה שכבר נמצאת בירידה.

הטבלה הבאה מרכזת את המינים שמופיעים בפועל בפניות שמגיעות לצוות הטכני, לפי הקבוצה, המזון והמסתור המועדף. מקור נתוני המינים והסטטוס הוא סקירת העטלפים של רשות הטבע והגנים.

ההבדל בין עטלף פירות לעטלף חרקים

הבדלי גודל, תזונה וניווט בין עטלף פירות לעטלפי חרקים

ההבדל אינו רק תזונתי, והוא זה שקובע איזו טכנולוגיית הרחקה רלוונטית לאתר. עטלף פירות מנווט בעיקר בעיניים גדולות ובחוש ריח מפותח, גופו כבד יחסית ומוטת כנפיו רחבה, והוא נע במסלולים קבועים בין עצי פרי בשכונה. עטלף חרקים קטן בהרבה, לעיתים במשקל של גרמים בודדים, והוא צד בחושך מוחלט באמצעות אקולוקציה, כלומר פליטת גלי קול אולטרה-סוניים ופענוח ההד החוזר.

מכאן נגזרת שאלה הנדסית מעשית. אם החיה נשענת על ערוץ שמיעה בתדר גבוה, אפשר לשבש את הערוץ הזה בלי לגרום לה נזק פיזיולוגי. זה בדיוק העיקרון שעליו בנויות מערכות ההרחקה האולטראסוניות של מגנור, שפועלות מעל לתדר של 22 KHz.

עטלף פירות מצוי, המטרד הנפוץ בבתים פרטיים ובפנטהאוזים

עטלף הפירות המצוי הוא המין היחיד מסוגו בישראל, ופניו המזכירות שועל קטן הן סימן זיהוי חד. הוא נמשך לפיקוס, לשקמה, לאזדרכת ולעצי פרי בגינות פרטיות ובשדרות עירוניות, ולכן הוא המין שנתפס בציבור כמטרד למרות שהוא ערך טבע מוגן ובעל תפקיד בהפצת זרעים.

המטרד הקלאסי אינו נזק מבני אלא נזק אסתטי ותחזוקתי. העטלף אוכל בעודו נח על ענף או על בליטה בקיר, מפריש שאריות עיכול ומיץ פירות, והתוצאה היא כתמים על טיח, על אבן, על מעקות זכוכית ועל גגוני מרפסות. בפנטהאוזים ובווילות שבהן החזית עברה חיפוי אבן או טיח דקורטיבי, עלות הניקוי החוזר גבוהה מעלות מערכת הרחקה קבועה, ולכן פניות רבות מגיעות רק אחרי סבב ניקוי שני או שלישי.

איך מזהים בשטח עטלף פירות לעומת עטלף חרקים

בשעת דמדומים ההבדל ניכר בתעופה. עטלף הפירות טס בתעופה כבדה, ישרה ויציבה יחסית, בגובה של צמרות עצים, ולעיתים נשמעות קריאות עמומות שנקלטות באוזן אדם. עטלפי החרקים טסים בתנועה מקוטעת וחדה, משנים כיוון בשבריר שנייה סביב פנס רחוב, וקולם אינו נשמע כלל ללא גלאי אולטרה-סאונד. נוכחות סביב עץ פרי עמוס מצביעה על עטלף פירות, ואילו חוג תעופה חוזר סביב גוף תאורה מצביע על עטלף חרקים שצד את החרקים שנמשכו לאור.

עטלפי החרקים ותרומתם להדברה הביולוגית

עטלף חרקים בודד מסוגל לצוד מאות חרקים בלילה, ובקבוצה של מינים כמו נשפונים ואשמנים מדובר בעומס טרף שמצטבר לכמות ניכרת בשנה ברמת אזור חקלאי. בשדות, בבתי אריזה ובמטעים מדובר בשירות אקולוגי מדיד, פחות עשים, פחות יתושים סביב בריכות ומקווי מים, ולכן פחות צורך בריסוסים כימיים.

זו נקודה שמחברת בין שמירת טבע ובין התפיסה שמנחה את מגנור, שלפיה הדברה אלקטרונית נעשית בצורה אקטיבית ויזומה, להבדיל מהדברה כימית פסיבית שממתינה לקורבן ופוגעת גם במי שלא היה היעד. האיומים המרכזיים על עטלפי החרקים בארץ מתועדים אצל רשות הטבע והגנים, ובהם הרס בתי גידול ומערות, איטום פתחים לחללי תשתית, זיהום אור עירוני שמשבש מסלולי ציד, ורעלים חקלאיים שנצברים בשרשרת המזון.

המסגרת החוקית, חוק להגנת חיית הבר ומשמעותו התפעולית

הרחקה אלקטרונית פועלת בגבולות המותר בחוק, ללא מגע ולכידה

כל מיני העטלפים בישראל הם מין מוגן לפי חוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955. עקרון היסוד של החוק הוא איסור ציד של חיית בר מוגנת, כאשר המונח "ציד" מוגדר בו באופן רחב וכולל הריגה, פציעה, לכידה או ניסיון לעשות אחד מאלה, ולצידו איסורים על החזקה ועל סחר. הפועל היוצא לגבי עטלפים חד. אין להרעיל, אין לרסס, אין ללכוד ברשת או במלכודת דבק, אין לאטום מושבה פעילה עם הפרטים בתוכה, ואין להרוס מסתור מאוכלס.

רשות הטבע והגנים מסבירה בעמוד השמירה על חיות הבר כי ברירת המחדל בחוק היא הגנה, ולא היתר. השאלה הרלוונטית אינה אם מותר להיפטר מהעטלפים, אלא אילו פעולות אינן נחשבות פגיעה. הרחקה שאינה כוללת מגע, לכידה או נזק פיזי אינה נחשבת ציד, ולכן היא הכלי החוקי היחיד שנותר בידי בעל המבנה.

מה מותר לעשות כשיש מטרד בבית או בבניין

מותר לצמצם את המשיכה לאתר, מותר לחסום גישה פיזית לחללים שאינם מאוכלסים, מותר לאטום סדקים ופתחים מחוץ לעונת הרבייה ולאחר בדיקה שאין פרטים בפנים, ומותר להפעיל אמצעים אלקטרוניים שמייצרים סביבה שאינה נוחה לעטלף ומביאים אותו לבחור מסתור אחר. מערכת Sonar Force של מגנור פועלת בתחום הזה, משדרת אולטרה סאונד בתדרים שמשבשים את ערוץ האקולוקציה, אינה נוגעת בבעל החיים, אינה לוכדת אותו ואינה מרעילה אותו, ולכן היא עומדת בדרישות החוק ומאפשרת לעטלף לעזוב את המקום בכוחות עצמו.

האם עטלפים מסוכנים לבני אדם

עטלפים אינם תוקפים בני אדם ואינם נסבכים בשיער, ושתי האמונות האלה נובעות מכך שעטלף מבוהל בחלל סגור טס בתנועות חדות סביב ראשים ורהיטים בניסיון למצוא מוצא. אין בישראל עטלפים מזיני דם. מיני הערפדים קיימים במרכז ובדרום אמריקה בלבד, והתפריט המקומי מורכב מחרקים, פירות וצוף.

עם זאת, עטלף הוא חיית בר לכל דבר, ולכן הכלל הוא איסור מגע בידיים חשופות. במקרה של נשיכה, שריטה או מגע ברוק, ההנחיה הרשמית היא שטיפה במים ובסבון ופנייה מיידית ללשכת הבריאות להערכת צורך בטיפול מונע נגד כלבת, כמפורט בהנחיות משרד הבריאות לאחר נשיכה או שריטה מבעל חיים. עטלף שנצפה בשעות היום, ובמיוחד כזה ששוכב על הקרקע, הוא כמעט תמיד פרט במצוקה בשל פציעה, מחלה או התייבשות. במקרה כזה מומלץ לכסות אותו בזהירות בקופסת קרטון מאווררת תוך שימוש בכפפות עבות ולדווח למוקד רשות הטבע והגנים או למוקד העירוני. החברה להגנת הטבע מרכזת דיווחים כאלה מהציבור.

עטלף שנכנס לחדר שינה, סדר פעולות בטוח

הפעולה הראשונה היא כיבוי האור בחדר, פתיחת חלון או דלת מרפסת לרווחה וסגירת דלת החדר כדי לצמצם את שטח החיפוש. ברוב המקרים הפרט יאתר את הפתח ויצא בתוך דקות, בלי מגע ובלי לכידה. אין להשתמש במטאטא, במגבת או בקוטלי חרקים בתרסיס, גם לא כאמצעי הרחקה מאולתר.

למה מבנים מודרניים מושכים מושבות עטלפים

העיר מציעה לעטלפים שני משאבים שנעשו נדירים בטבע. הראשון הוא מזון זמין, כאשר תאורת רחוב ותאורת חצר מרכזות חרקים במרחב קטן ויוצרות אזור ציד יעיל לעטלפי חרקים, ועצי נוי ופרי בגינות ובשדרות מספקים תפריט קבוע לעטלף הפירות לאורך רוב השנה. השני הוא מסתור, כאשר חלל בין רעפים לבידוד, ארגז תריס עם מרווח של סנטימטרים בודדים, סדק התפשטות בבטון, מרווח בין קיר מסך לקונסטרוקציה ומסתור כביסה מקורה מספקים טמפרטורה יציבה, חשכה והגנה מפני טורפים.

בטבע אותם תנאים נמצאים במערות, בבונקרים נטושים, במקלטים ובמבנים עתיקים, ורבים מהם נאטמו, נהרסו או הופרעו בעשורים האחרונים. מבחינה הנדסית, מבנה מודרני עם גג רעפים אוורירי הוא בעצם מערה מלאכותית איכותית, וזו הסיבה שהפניות מגיעות בעיקר מווילות, מבתי כפר, ממבני ציבור, ממבני חקלאות ומהאנגרים תעשייתיים.

אקולוקציה וההתערבות ההנדסית שאינה פוגעת בבעל החיים

עטלפי חרקים פולטים פולסים בתדרים אולטרה-סוניים, מעל לטווח השמיעה האנושי, ומפענחים את ההד החוזר ברמת דיוק שמאפשרת זיהוי חרק בגודל מילימטרים בתוך תעופה. הם אינם עיוורים, לכל העטלפים יש עיניים וכושר ראייה, אך בחשכה מוחלטת הסונאר הטבעי הוא הערוץ המכריע. מכאן המסקנה ההנדסית. כדי לשנות התנהגות של עטלף אין צורך בכימיה, במגע או בכלוב, אלא בשליטה על סביבת התדרים במקום שבו לא רוצים אותו.

מערכות ההרחקה שמפתחת מגנור פועלות מעל לתדר של 22 KHz, ביחידות קצה שמפוזרות לפי מיפוי אקוסטי של החלל, כאשר בקר יחיד מסוגל להפעיל עד 180 יחידות קצה במתקן גדול. מדובר בשינוי מלאכותי של איכות המסתור ולא בפגיעה, כלומר העטלף מזהה שהמקום הפסיק להיות מתאים ובוחר חלופה. ההבדל מול פתרונות אולטרסוניים גנריים הוא הספק, פריסה ותדר מדוד, ולכן מגנור מספקת מערכות עם אחריות של 5 שנים ויותר, בייצור מקומי, תחת תקן ISO 9001:2015 ובאישור מכון התקנים הישראלי להתקנת מערכות הדברה אלקטרונית.

מה עושים כשעטלפים משתכנים בגג או במרפסת

הצעד הראשון הוא לוותר על כל מה שהחוק אוסר, וזה מוציא מהמשחק ריסוס, עשן, רעל, מלכודות ואיטום מושבה פעילה. הצעד השני הוא לאפיין את המטרד, כלומר מין, מספר פרטים משוער, נקודות כניסה ויציאה, עונה, וסוג החלל. פתרון שאינו פוגע בבעל החיים משדר תדרים הקוטעים את יכולת הניווט של העטלף וגורם לו לעזוב את המקום מרצונו.

ההיגיון הזה עובד בכל קנה מידה. בווילת יוקרה עם גג רעפים מדובר בפריסה של יחידות קצה בחלל הגג ובאזור המרפסת המקורה, במבנה ציבור או במבנה משרדים מדובר בשילוב עם מערכת בקרה מרכזית, ובמבני חקלאות ובבתי אריזה מדובר בהגנה על חללי גג ועל אזורי אחסון פתוחים. באתרים עם בעיית בעלי כנף נוספת משולבות מערכות ייעודיות להרחקת ציפורים, ובחוות שרתים ובשדות סולאריים נעשה שימוש בפתרונות משלימים בהתאם לאופי המתקן.

מתי כדאי לפנות לייעוץ מקצועי

מטרד חד פעמי של פרט שנכנס דרך חלון פתוח אינו מצדיק מערכת. פנייה לייעוץ נדרשת כאשר מדובר במושבה קבועה, כלומר יציאה מסודרת של פרטים בשעת דמדומים מאותו פתח, הצטברות גללים בחלל הגג או במרפסת השירות, ריח, קולות חריקה חוזרים מאזור התקרה, או כתמי הפרשות שחוזרים על החזית שבוע אחרי ניקוי. עונת הרבייה משנה את סדר הפעולות, ולכן התכנון חייב להתבצע מול גורם שמכיר את המגבלה החוקית ואת ההתנהגות העונתית.

איך מונעים חזרת עטלפים למרפסת ולגג

הרחקה שאינה מלווה במניעה מחזירה את המטרד בעונה הבאה, שכן המסתור נשאר אטרקטיבי גם אחרי שהפרטים עזבו. המניעה נשענת על שני נדבכים, הנדסי ואלקטרוני. בנדבך ההנדסי נאטמים סדקי בטון, מרווחים סביב מרזבים, פתחי אוורור לא מוגנים ומרווחי רעפים, ורק לאחר אימות שהחלל ריק מפרטים ומחוץ לעונת הרבייה, כדי שלא ייווצר מצב של לכידה בתוך המבנה.

בנדבך האלקטרוני נדרשת פעולה רציפה, מפני שהעטלף חוזר לבדוק את המסתור פעם אחר פעם. עבור מבנים פרטיים וציבוריים הסובלים מקינון בחללי הגג מומלץ להפעיל מערכת רציפה ואוטומטית. צמצום תאורה מיותרת בחזית, הזזת גופי תאורה מהקיר אל הצמחייה וקציר פירות עומסים בגינה מפחיתים את המשיכה לאתר עוד לפני ההתקנה.

שאלות נפוצות

העטלפים בישראל הם רכיב פעיל באיזון הסביבתי, בהדברה הביולוגית של חרקים ובהפצת זרעים, והם מוגנים בחוק ללא יוצא מן הכלל. כאשר מתגלה מטרד בגג, במרפסת או בחלל תשתית, הפעולה הנכונה היא סקר, הרחקה אלקטרונית ומניעה הנדסית, ולא כימיה.

מגנור הדברה אלקטרונית מפתחת ומייצרת בישראל את מערכות ההרחקה, ומלווה פרויקטים במגזר הפרטי, התעשייתי, החקלאי והממשלתי.

צור קשר עם מומחה מגנור